<h1>הבתים — שערי המלאכות האסורות ביום השבת שער שלישי</h1>
<h2>דף יט.</h2>
גוים שצרו על עיירות ישראל, אם באו על עסקי ממון, אין מחללין עליהם את השבת, ואין עושין מלחמה עמהם. ובעיר הסמוכה לספר אפילו לא באו גוים אלא על עסקי תבן וקש יוצאין עליהם בכלי זיין ומחללין עליהם את השבת. ובכל מקום אם באו על עסקי נפשות או שערכו מלחמה או שצרו סתם יוצאין עליהם בכלי זיין ומחללין את השבת. ומצוה על כל ישראל שיכולין לצאת ולבוא ולעזור לאחיהם שבמצור ולהצילם מיד גוים בשבת, ואסור להם להתמהמה עד יום מוצאי שבת. וכשיצילו את אחיהם מותר להם לחזור למקומם בכלי זיין שלא (לכשלן) [צ"ל להכשילן] לעתיד לבוא. וכן ספינה המטרפת בים או עיר שהקיפה נהר מצוה לצאת להם בשבת להצילם בכל דבר שיכול להצילן. ואפילו יחיד הנטרף מפני גוים או מפני [נחש או דוב] שהוא רודף אחריו להרגו מצוה להצילו ואפילו בעשיית כמה מלאכות בשבת, ואפילו לתקן כלי זיין להצילו מותר. וזועקין ומתחננין עליהם בשבת ומתריעין עליהם לעזור אותם, ואין זועקין על הדבר בשבת, לר"ם.
